http://ojs.qsm.ac.il/index.php/bpae <p>על כתב העת <strong>בין עבר לערב: המגעים בין הספרות העברית והספרות הערבית בימי הביניים ובעת החדשה</strong></p> <p><em> </em>בין עבר לערב' הוא כתב עת אקדמי שפיט המוקדש לחקר הזיקות, ההשפעות והדיאלוגים שבין הספרות העברית והערבית לאורך הדורות. ייעודו הוא להאיר את המגעים התרבותיים, הלשוניים, ההיסטוריים והרעיוניים בין שתי מסורות מרכזיות אלו, הן בימי הביניים והן בעת החדשה, ולהציע מרחב מחקרי עשיר המעניק תובנות חדשות על השיח המשותף ביניהן.</p> <p>כתב העת שואף להעניק במה אקדמית למאמרים מן המעלה הראשונה, ובכך להעשיר את עולמם של החוקרים ושל הציבור הרחב המתעניין בקשרים שבין התרבויות היהודית והערבית. במועצת כתב העת שותפים חוקרים מומחים המייצגים דיסציפלינות מגוונות בתחומי הספרות, ההיסטוריה, הלשון, הפילולוגיה, חקר הדת, הפילוסופיה ותחומים משיקים נוספים.</p> <p>הערכת המאמרים מתבצעת על פי אמות מידה מוקפדות הנהוגות בכתבי עת מדעיים מובילים. כל מאמר המוגש לכתב העת נקרא תחילה על ידי העורכים. אם נמצא כי המאמר עומד באמות המידה המדעיות הנדרשות, הוא מועבר לשיפוט מקצועי של שני לקטורים אנונימיים. במקרה של פערים משמעותיים בין הערכות השיפוט, נשלח המאמר לבחינה של לקטור שלישי. המאמרים אמורים להיות ערוכים וכתובים בשפה תקינה ללא שגיאות ניסוח וכתיב ולפי ההנחיות המקובלות של כתב העת 'בין עבר לערב' כפי שהן מופיעות באתר.</p> he-IL בין עבר לערב http://ojs.qsm.ac.il/index.php/bpae/article/view/996 <p>כבר בשנות השישים למאה העשרים, זמן לא רק לאחר קומה של מדינת ישראל ויציאת רוב היהודים מארצות האסלאם ועלייתם אליה, עדים אנו להתפתחות מהפכנית בעלת משמעות רבה שהלכה והתגברה בקרב האינטלקלטואלים בארצות האסלאם – סופרים, היסטוריונים, אנשי אקדמיה ומשכילים בכלל. כוונתי להתעניינות הרבה בעם ישראל ובמורשתו הרוחנית מימי הביניים.&nbsp; זאת, בניגוד מוחלט ליחסם של אנשי הרוח בעמי האסלאם כלפי היהודים והיהדות במשך אלף השנים האחרונות. אמנם, לא מעט ידיעות נמצאו על היהודים בכתביהם של חכמי האסלאם ממאות השנים האחרונות, ול עתים הן ידיעות יקרות מפז שאין להן מקבילות בכתבי חכמי ישראל בארצות האסלאם ושיש בהן כדי ללמדנו על אירועים ותהליכים חברתיים ורוחניים בקהילות ישראל בארצות אלו, כפי שהראיתי בכמה ממאמרַי על יהודי תימן, ובעיקר במאמרי 'ידיעות על יהודי תימן בחיבורים ערביים מתימן'.</p> יוסף טובי Copyright (c) 2025 בין עבר לערב 2025-12-14 2025-12-14 13 179 208 http://ojs.qsm.ac.il/index.php/bpae/article/view/997 <p>מאמר זה נועד לבחון את סוגיית רכישתה של השפה העברית וידיעתה בקרב דוברי הערבית בארצות ערב השונות כשפה זרה. במבוא זה נתייחס להוראת השפה בכלל ולגורמים המשפיעים עליה, ובהמשך נעמוד על מקומה של העברית כשפת מיעוט במזרח התיכון ומידת החשיפה לשפה זו והנכונות ללמוד אותה ולתקשר בה.</p> עבד אלרחמן מרעי עאדל שקור Copyright (c) 2025 בין עבר לערב 2025-12-14 2025-12-14 13 142 178 http://ojs.qsm.ac.il/index.php/bpae/article/view/998 <p>יצירה פואטית זו מסוגת ה'קינה' מכונה 'אלגרניה' על שם עדת ה'גראנה', יהודים שרובם היו יוצאי עיר הנמל ליוורנו )'לגהורן'( שבצפון מערב איטליה , שהחלו להגר לתוניס – עיר הבירה של תוניסי ה – ולערי הצפון בארץ זו כבר בראשית המאה הי"ח ) 1710 (. בני קהילה זו, שחיו למעשה כקהילה נפרדת מבחינות רבות מקהילה התושבים היהודים הוותיקים של העיר )'התוַאנסה'(, היוו כעשרה אחוזים מכלל היהודי ם בתוני ס הבירה בספרו על הספרות הערבית־היהודית ,)Eusèbe Vassel( ובערי הצפון.&nbsp; אוזיב ואס ל בסוף היצירה, אחד k בתוניסיה,&nbsp; מניח שמחבר הקינה הוא חי שתרוך, על פי האות מחשובי הסופרים החשובים והפוריים ביותר באסכולה ז ו של הספרות הערבית־היהודית בתוניסיה.</p> צביה טובי Copyright (c) 2025 בין עבר לערב 2025-12-14 2025-12-14 13 http://ojs.qsm.ac.il/index.php/bpae/article/view/999 <p>+1138 ( )להלן: רמב"ע( הוא קובץ שירים – ספר 'הענק' 1 למשה אב ן עזרא ) 1055 שהקדיש המחבר לידידו אברהם בן מאיר אבן מֻהא ג'ר )חי סביב שנת 1100 (, ראש הקהילה היהודית בסיביליה שנמנה עם נכבדי החברה היהודית באנדלוס.</p> נאסר בסל Copyright (c) 2025 בין עבר לערב 2025-12-14 2025-12-14 13 http://ojs.qsm.ac.il/index.php/bpae/article/view/1000 <p>1089 ( נולד בסוף המאה הי"א ר' אברהם בן מאיר אבן עזרא )להלן: ראב"ע; 1164 בטולד ו שבספרד המוסלמית באזור שהיה בשליטת הנוצרים .&nbsp; ראב"ע היה משורר, בלשן, מתרגם, פרשן המקרא ופילוסוף. נוסף על כך, היה הראשון שכתב חיבורים עבריים במגוון תחומים עבור יהודי פרובנס ואיטליה, ובחיבוריו מסר את תרבות ספרד בכתיבה עברית עצמאית.&nbsp; הוא תרגם מערבית את ספרי הדקדוק של יהודה חיוג' ושל מחברים אחרים ואף כתב פירושים לספרי המקרא</p> תאיר קיזל Copyright (c) 2025 בין עבר לערב 2025-12-14 2025-12-14 13 93 108 http://ojs.qsm.ac.il/index.php/bpae/article/view/1001 <p>בקוראן מופיעים סיפורים רבים שמקורם במקרא ובמדרש. הפרשה שבה נזכרים הביטויים הרבים ביותר לכך היא 'פרשת הפרה' )'סוּרַת אלבַּקַרַה'(.&nbsp; במבט ראשון נראה כי הגרסה הקוראנית של סיפורי המקרא נאמנה למקור, אם כי היא תמציתית, והשינויים בה אינם מהותיים. אחד הסיפורים המקראיים שיש לו מקבילה בקוראן הוא סיפור הבשורה על הולדת יצחק</p> חגי מזוז Copyright (c) 2025 בין עבר לערב 2025-12-14 2025-12-14 13 http://ojs.qsm.ac.il/index.php/bpae/article/view/1002 <p>להבנת מהותו של השיר ותפקידו בשירה העברית בספרד, יש לבחון את הרקע החברתי־התרבותי שממנו צמח. השירה בימי הביניים, בספרד כבשאר חלקי האימפריה המוסלמית היא ברובה שירה חצרנית .<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif, 'Noto Sans', 'Noto Kufi Arabic';">&nbsp;</span><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif, 'Noto Sans', 'Noto Kufi Arabic';">&nbsp;מרבית המשוררים יצרו בחסות נדיבים בעל י חצר והיו נתונים להשפעותיהם. השליטים המוסלמים נזקקו לשירותיהם של יהודים משכילים, ובגין כך חל שינוי ערכים בחברה היהודית . המוטיבים הקשורים להווי חצרני נמצאים גם בשירים עבריים, דבר המוכיח את השפעתה של שירת החשק הערבית – על האופי החצרני המשתקף ממנ ה – על המשוררים היהודים</span></p> עבד אללה טרביה Copyright (c) 2025 בין עבר לערב 2025-12-14 2025-12-14 13 http://ojs.qsm.ac.il/index.php/bpae/article/view/1003 <p>המפגש בין שני העמים – הערבי והיהודי – בתקופה הקדומה השֹתרֵע על פני תקופה ארוכה שנמשכה יותר מאלף וחמש מאות שנים. תחילתה עוד בזמן חז"ל, בחצי האי ערב לפני האסלאם, בארצות המזרח לאחר עליית האסלאם, ולאחר מכן בצפון אפריקה ובספרד. המגע הלשוני והתרבותי בין הערבית הדבוּרה והכתובה לבין העברית התחזק בספרד בימי הביניים. עם התפשטות האסלאם נעשתה הערבית לשפה בינלאומית ואומצה על ידי מרבית הקהילות היהודיות בעולם</p> עבד אלרחמן מרעי Copyright (c) 2025 בין עבר לערב 2025-12-14 2025-12-14 13 http://ojs.qsm.ac.il/index.php/bpae/article/view/1004 <p>השם 'ירושלים' מורכב משני חלקים: הראשון – מן השורש 'ירה' בהוראת 'יָסַד', והשני – 'שָלֵם' במשמעות 'שלום', כלומר שלום הדָבֵק בעיר זו מאז הופעת המלך מַלְ כי־צֶדֶק בשליחות של שלום.</p> זאהי עבאס Copyright (c) 2025 בין עבר לערב 2025-12-14 2025-12-14 13