יהודים ויהדות בספרות הערבית היפה החדשה בתימן
##plugins.themes.bootstrap3.article.main##
##plugins.themes.bootstrap3.article.sidebar##
תקציר
כבר בשנות השישים למאה העשרים, זמן לא רק לאחר קומה של מדינת ישראל ויציאת רוב היהודים מארצות האסלאם ועלייתם אליה, עדים אנו להתפתחות מהפכנית בעלת משמעות רבה שהלכה והתגברה בקרב האינטלקלטואלים בארצות האסלאם – סופרים, היסטוריונים, אנשי אקדמיה ומשכילים בכלל. כוונתי להתעניינות הרבה בעם ישראל ובמורשתו הרוחנית מימי הביניים. זאת, בניגוד מוחלט ליחסם של אנשי הרוח בעמי האסלאם כלפי היהודים והיהדות במשך אלף השנים האחרונות. אמנם, לא מעט ידיעות נמצאו על היהודים בכתביהם של חכמי האסלאם ממאות השנים האחרונות, ול עתים הן ידיעות יקרות מפז שאין להן מקבילות בכתבי חכמי ישראל בארצות האסלאם ושיש בהן כדי ללמדנו על אירועים ותהליכים חברתיים ורוחניים בקהילות ישראל בארצות אלו, כפי שהראיתי בכמה ממאמרַי על יהודי תימן, ובעיקר במאמרי 'ידיעות על יהודי תימן בחיבורים ערביים מתימן'.