קונפליקט מוסרי בחברה מרובת תרבויות - קול ם של מורים לספרות
محتوى المقالة الرئيسي
الشريط الجانبي للمقالة
الملخص
רבים מן המורים סבורים, כי העיסוק בחינוך מוסרי איננו מהווה חלק מתפקידם המקצועי. הם
מעדיפים לעטות על עצמם אצטלה של ניטרליות ולהתמקד בתהליך העבודה בהעברת תכני ידע
של המקצועות אותם הם מלמדים .
מורים רבים אחרים סבורים, כי המשימה של חינוך מוסרי היא מרכיב מרכזי בתפקודם
כמחנכים, ורואים עצמם כסוכני חינוך וככאלה מגלים אומץ מוסרי רב .
כאשר עוסקים בחברה הישראלית המאופיינת לא רק בשונות תרבותית מרובה, אלא בחיכוכים
מרובים ועוינות בין חלק מן הקבוצות התרבותיות (בעיקר בין שתי הקבוצות הלאומיות -
הפלסטינאית והיהודית) יש לבחירה בין התעלמות מהמשמעויות הפוליטיות של טקסט נלמד
ובין הבחירה לעסוק בחינוך פוליטי משמעות מוסרית מהותית .
המאמר הנוכחי מתמקד במחקר, שנועד לבחון את ההתלבטויות המוסריות של מורים לספרות,
פלסטינאים ויהודים, בעת שהנם מתבקשים ללמד שירים קונטרוברסליים מבחינה לאומית
ושאינם מופיעים בתכנית הלימודים . כמו כן להתייחס להיבטים של אומץ מוסרי של מורים
בישראל. היבטיה התיאורטיים של סוגיית האומץ המוסרי של מורים הוצגו במחקר קודם של
המחברים (ברץ וריינגולד, בדפוס ).
במהלך המחקר הוצגה בפני מורים המלמדים בבתי-ספר יהודים ומורים המלמדים בבתי-ספר
ערביים האפשרות ללמד שיר פרובוקטיבי מבחינה לאומית שנכתב על- ידי משוררת ערבית
ומשורר יהודי (בהתאמה). במסגרת תשובות שנאספו בשאלון נמצא, כי מרבית המורים הביעו
נכונות ללמד כול שיר שיתבקשו, אולם רק אחוז קטן מן המורים, שהשיבו את השאלון הסכימו
להשתתף בריאיון לגבי אופן ההוראה בפועל של השירים. תשובותיהם של הנענים לבקשה
להתראיין מלמדות, כי רבים מהם בחרו לייצג בעת ההוראה את קולו של השלטון ולא קול
מוסרי אישי אמיץ