אחריות וחינוך
##plugins.themes.bootstrap3.article.main##
##plugins.themes.bootstrap3.article.sidebar##
תקציר
מטרת המאמר לבחון מהי אחריות, להראות שתי גישות מנוגדות ולהתריע על כך שבמוסדות להכשרת מורים, ובשל כך בבתי ספר אין מבררים מהי משמעותה של אחריות אלא מטיפים אותה.
המילה "אחריות" נובעת מהמילה אחרית, שמשמעותה, לאחר מעשה, כלומר, לעמוד מאחורי דברינו ומעשינו ולשאת בתוצאות שלהם. בד בבד עם זאת, היא נובעת גם מהמילה – אחר, כלומר, היענות כלפי האחר. במשמעותה הראשונה היא נסובה קודם כול על האדם עצמו ומחייבת חופש בחירה, יכולת חיזוי של התוצאות וגם ויכולת מניעה שלהם. במשמעות השנייה היא דאגה ואכפתיות כלפי האחר כעמדה מוסרית. המאמר ישווה בין גישה רציונלית הומניסטית התלויה בשיקול דעת ובבחירה, כזו הכרוכה בתפקיד, ואחריות אישית, לבין גישה רגשית של דאגה כלפי האחר. לאחר מכן יבחן האם קיימת אחריות במצב דטרמיניסטי. יבורר ההבדל בין אחריות אישית לאחריות קולקטיבית המעוגנת בהיותנו חלק מחברה בעלת ערכים מסוימים. לסכום , תוצג דרישה ללמד אחריות מגיל בית הספר ועד למוסדות הוראה, כדי שנוכל להביא את הילד לבגרות עצמאית ואחראית.