מידת קליטתן והשתלבותן החברתית והלימודית של סטודªטיות ערביות בדואית במוסדות להכשרת מורים בישראל

תקציר

מטרת המחקר הנוכחי, היא לתאר את סוגיית קליטתן והשתלבותן של סטודנטיות ערביות-

בדואיות, במוסדות להכשרת מורים בישראל, לצד בחינת אופני ההסתגלות החברתיים

והלימודיים שלהן במוסדות אלו. המחקר הנוכחי נולד בעקבות החשיפה האישית שלי לנושא,

במהלך עבודתי כמרצה וחוקר לקשיים ההסתגלותיים חברתיים-תרבותיים ומצבן הנפשי של

סטודנטיות ערביות בדואיות באקדמיה בכלל ובמוסדות להכשרת מורים בפרט. המדגם כלל

200 משתתפות מארבעה מוסדות להכשרת מורים בישראל. מתוכן 134 (67%) גרות ביישוב

מוכר ו- 66 (34%) גרות ביישוב לא מוכר; כאשר 144 (72%) רווקות ו- 54 (28%) נשואות,

כאשר טווח הגילאים הוא 18-25. כלי המחקר בהם נעשה שימוש הם: שאלון פרטים

דמוגרפיים, שמטרתו לספק מידע לגבי הרקע האישי של כל נבדקת, כולל פרטים דמוגרפיים

כגון גיל, מין, מצב חברתי-כלכלי, השכלה, מקום לידה ומגורים; שאלון קשיים ודילמות שכלל

18 שאלות סגורות שדורגו בסולם ליקרט (1= כלל לא; 5= במידה רבה מאוד) לצורך בדיקת

הקליטה והשתלבות הנבדקות והערכת האקלים החברתי-תרבותי והלימודי; שאלון עזרים

ושירותים מטרתו זה לבחון את מידת העזרים והשירותים, בהן נעזרו הנבדקות במוסדות

להכשרת מורים. בשאלון יש 11 פריטים. ממצאי המחקר הצביעו על בעיות בהן רוב

הסטודנטיות הערביות הבדואיות המשתייכות למוסדות להכשרת מורים בכלל ובמיוחד

מוסדות הכשרת מורים עם צביון יהודי נתקלו. בעיות אילו, מקשות עליהן להסתגל הן

מבחינה אקדמית והן מבחינה חברתית. בעיות אלו, קיימות לרוב בתחום הלימודי והחברתי-

תרבותי. הן נתקלות גם בקשיים כלכליים המכבידים על תהליך הסתגלותן. אחד הממצאים

העיקרים, מתמקד בשפת ההוראה במוסדות להכשרת מורים שהיא כמובן עברית, ועל כן דווח

במחקר שהקושי בשפה השפיע, במידה רבה מאוד על הסטודנטיות בשנה הראשונה, הן

מבחינות הישגים לימודיים והן וביצרת קשרים חברתיים. ממצאים אלו, מצביעים על

חשיבותו של תהליך הקליטה לסטודנטיות הערביות- בדואית במוסדות להכשרת מורים,

השונים בהתחשב בגילם הצעיר מאוד אשר רק לפני זמן סיימו את לימודיהן בתיכון ומוצאות

את עצמן על ספסלי האקדמיה.