דור ראשון של סטודנטים פלסטינים ירושלמים בהשכלה הגבוהה בישראל: מניעים והשלכות להשתלבותם בתוכנית להוראת השפה העברית באוניברסיטה העברית
##plugins.themes.bootstrap3.article.main##
##plugins.themes.bootstrap3.article.sidebar##
תקציר
מטרת מחקר איכותני זה הייתה לזהות את גורמי המשיכה שעומדים מאחורי פניית
סטודנטים פלסטינים ירושלמים ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ובאופן ספציפי
לבחור בתוכנית ההכשרה "לשון עברית לדוברי ערבית", וזאת על אף המורכבות הפוליטית
וההתנגדות ארוכת השנים להוראת השפה העברית במערכת החינוך הפלסטינית בירושלים.
ביקשנו להתוודע למניעי בחירתם כ"דור ראשון" של פלסטינים ירושלמים באקדמיה
הישראלית, לניסיונם ולחוויה הלימודית שלהם באוניברסיטה העברית, ולבדוק מה א פשר
להם להתמודד עם הקשיים ועם האתגרים הפוליטיים והלימודיים. בחקר המקרה שלהלן
נותחו 16 ראיונות חצי מובנים ו 25 שאלונים פתוחים של סטודנטים הלומדים בתוכנית
ההכשרה. מהממצאים עלה כי הבחירה של הסטודנטים בתוכנית זו הפכה לאופציה מועדפת
מאחר שהיא משמשת כלי להעצמה אישית ומקצועית. בנוסף, חלק מהסטודנטים ראו
בהחלטתם לעבור הכשרה להוראת העברית במערכת החינוך הפלסטינית בירושלים הזדמנות
לפעול כסוכני שינוי לקידום החברה הפלסטינית מבחינה כלכלית ואקדמית. יתר על כן,
הלימודים במציאות של עיר מחולקת היא מעין "הגירה זמנית" לרכישת השכלה גבוהה.
המרחב האקדמי הישראלי מזמן עבור סטודנטים אלו הזדמנות לעצב מחדש את זהותם
האישית והמקצועית. נראה כי זהות 'היברידית' המאופיינת בגמישות תרבותית מאפשרת
לסטודנטים פלסטינים לנדוד בין הקשרים תרבותיים שונים למטרות לימודיות, תוך כדי
שמירה על זהותם הייחודית. המחקר תורם לספרות המקצועית העוסקת בשילוב מיעוטים
בהשכלה גבוהה