עמדתם של מורים ערבים באשר ללמידה מקוונת מרחוק ולשימוש בטכנולוגיה בתקופת הקורונה: יתרונות ואתגרים
محتوى المقالة الرئيسي
الشريط الجانبي للمقالة
الملخص
מטרת המחקר המתואר במאמר זה הייתה לבחון את עמדתם של מורים ערבים באשר ללמידה
מקוונת מרחוק באמצעות כלים טכנולוגיים, וזאת לאחר התנסותם בלמידה זו בתקופה של
התפרצות נגיף הקורונה. המחקר נערך בשיטה האיכותנית, והשתתפו בו 21 מורים ערבים
המלמדים בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים. מממצאי המחקר עולה שיחסם של מורים ערבים
ללמידה באמצעות כלים טכנולוגיים היה חיובי. הדבר התבטא בכמה נושאים: תפיסת תפקידו
של המורה כ"מנחה" ולא כ"מקור סמכות", התמקדות של ההוראה בתלמידים )"התלמיד
במרכז"(, הנהגת תהליכי הוראה ולמידה חדשניים ושיפור תדמיתו של בית הספר. לעומת זאת
המורים גילו עמדה שלילית באשר ללמידה מקוונת; הדבר נבע בעיקר מהניתוק שנוצר בינם
לבין התלמידים בתקופת הקורונה, ניתוק אשר גרם ליצירת פערים לימודיים וחברתיים-
רגשיים. המחקר מצביע גם על אתגרים והזדמנויות עבור המורים בעת המעבר ללמידה
מקוונת. כך למשל התנסותם של המורים בלמידה מקוונת יצרה אווירה המעודדת הטמעה של
טכנולוגיה בהוראה, הגבירה את רצונם של המורים להתפתח מקצועית ועוררה בקרבם שאיפה
לשדרג את כישוריהם בתחום הטכנולוגי על מנת לשלב טכנולוגיה בתהליך ההוראה. הם
מוכנים לאמץ שיטות חדשות אשר משלבות טכנולוגיה בהוראה המסורתית, אך לא מחליפות
אותה. כמו כן המחקר מעלה אתגרים; התברר שבתקופת התפרצות הנגיף כל הגורמים
)תלמידים, מורים, הורים ומנהלים( לא היו ערוכים ללמידה מרחוק. מורים דיווחו על קשיים
ביישום הלמידה מרחוק בגלל היעדר ידע וניסיון שלהם בתחום זה, כמו גם על מידה בינונית
של מיומנות ושימוש בטכנולוגיה הנדרשת. חסמים נוספים בפני למידה מרחוק הם משאבים
דלים, אי-קבלת הסיוע הנדרש מגורמים חיצוניים )כמו למשל המחוז החינוכי והמועצה
המקומית(, מאפייני החברה הערבית ותפיסות ההורים הערבים באשר לאיכות ההוראה.