לימודי אסלאם בעידן הגלובליזציה: המדיניות בהכשרת מורים מוסלמים בישראל להוראת מקצוע דת האסלאם לפי הרטוריקה בעל-פה של סגל המכללה
Main Article Content
Article Sidebar
Abstract
במחקר זה למדנו על תפיסת העולם הקשורה ל"אוריינטציה אסלאמית" הרטורית הקיימת
במוסד חשוב ומרכזי להכשרת מורים מוסלמים במדינת ישראל. הוא עונה על השאלה "מהי תפיסת
העולם האסלאמית אליה מחנכים את פרחי ההוראה בתחום לימודי דת ותרבות האסלאם?".
במילים אחרות, האם אפשר לזהות אוריינטציה תרבותית-חברתית מובחנת אליה מכשירים את
פרחי ההוראה המוסלמים בישראל? ואם כן, מהי האוריינטציה הזו? האם אפשר לשייך אותה
לטיפולוגיה המבחינה בין האוריינטציה החילונית, המודרנית-ליברלית, המסורתית והפונדמנטלית?
מחקר זה נפגש עם השיח הנפוץ בישראל ובעולם בדבר השפעת הגלובליזציה והרב תרבותיות על
החברה תוך התמקדות בסוגיית חינוכם של מורים מקבוצת המיעוט הערבית-אסלאמית בישראל.
המחקר נוקט בגישה האיכותנית ובסוגת ניתוח מדיניות. הוא נעזר בראיונות חצי מובנים. נמצא
כי תפיסת העולם האסלאמית, אליה מחנכת "אלקאסמי: המכללה האקדמית לחינוך" - המוסד
היחיד בישראל להכשרת מורים במקצוע דת האסלאם - את פרחי ההוראה בתחום לימודי דת
האסלאם היא תפיסת העולם הליברלית/מודרנית. המעבר מ"כוליית שריעה" )מכללת הלכה
אסלאמית( אשר התמקדה כמעט רק בלימודי דת האסלאם, ל"כוליית תרבייה" )מכללה לחינוך(,
עם מודל חינוך מערבי שמלמדים בו בעיקר מקצועות חילוניים, כרוך בשינוי בהשקפת העולם של
המכללה מאוריינטציה אסלאמית מסורתית לאוריינטציה מודרנית-ליברלית. האוריינטציה
המודרנית אליה מכשירה אלקאסמי את המורים המוסלמים בישראל במקצוע לימודי האסלאם
מקבלת ביטוי גלוי בכל הראיונות שערכנו הן עם מעצבי המדיניות באלקאסמי: המכללה האקדמית
לחינוך והן עם המרצים במחלקה לדת האסלאם. אימוץ תכנית הלימודים לפי "המתווים המנחים
להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל" )המועצה להשכלה גבוהה, 2006( חולל
שינויים מהותיים הן במבנה והן בהתנהלות המחלקה לדת האסלאם , ביניהם צומצם היקף תכנית
הלימודים במחלקה לדת האסלאם - צומצמו הקורסים, נעשה שילוב קורסים יחדיו, גדל מספר
התלמידים בכיתות הלימוד, נכנסו יותר מומחים לפדגוגיה ולתכנים חינוכיים מודרניים, שעות
ההכשרה המעשית שינו את ייעודן ותפקיד "המטיף" ו"האימאם" נדחק לקרן זווית לטובת תפקיד
"המורה".
הרכב הסגל האקדמי שונה בעקבות וויתור על חלק מהסגל המייסד, בעיקר על אלו שהגיעו
משטחי הרשות הפלסטינית , ניתן עידוד לסגל האקדמי להמשיך את לימודיו לתארים מתקדמים,
הופעלה סלקציה סמויה בקבלת סגל אקדמי כדי להדיר מועמדים המזוהים עם התנועה האסלאמית
על שני פלגיה, הצפוני והדרומי, נעשה חינוך מחדש של הסגל האקדמי לשיח "פלורליסטי"
ו"סובלני", והסגל האקדמי דורבן לאמץ גישה אקדמית מערבית על שלל ביטוייה, כגון הכנת
סילבוסים בשתי שפות, ורשימות קריאה בשלוש שפות, להתנסות בשיטות הוראה חדישות,
להשתמש במכשור אודיו-וויזואלי וניתובם למחקר ופרסום באוריינטציה מערבית.
במבנה תכנית הלימודים - צומצם מקומם של לימודי הדת תוך חיזוק הא-פוליטיזציה של
התמחות דת האסלאם.