הערכת מורים את מאפייניהם של תלמידים עם ליקויי למידה במגזר הערבי בהשוואה להערכת התלמידים את עצמם בממדים קוהרנטיות, בדידות ומצב רוח

الملخص

בשנים האחרונות הולכת וגוברת התעניינות החוקרים בתחום מאפייני התלמידים עם ליקויי למידה, ובמיוחד ברמת היפגעותם האמוציונאלית  ומידת השפעתה על התחומים החברתיים, ההתנהגותיים והלימודיים.

המורים  בבית הספר  מהווים מקור אינפורמציה חשוב להערכת  התלמידים עם ליקויי למידה, אינפורמציה  אשר יכולה להוות  בסיס התחלתי לעוסקים בנושא התנהגותם החברתית והלימודית של התלמידים עם ליקויי למידה (Gresham & Elliot, 1987).

מטרת המחקר הנוכחי היתה  לבדוק  האם קיים קשר בין הערכת המורה לבין הערכת התלמידים עם ליקויי למידה, את האפיונים  החברתיים, הרגשיים, הלימודיים וההתנהגותיים. כמו כן, נבחן ההבדל בין הערכת המורים לתלמידים עם ליקויי למידה לבין תלמידים ללא ליקויי למידה. המחקר בדק את ההתנסות בתחושת קוהרנטיות, בחוויית  בדידות ומצב רוח הן שלילי והן חיובי  בקרב תלמידים עם ליקויי למידה מהמגזר הערבי. בנוסף, נבחנו  הקשרים בין תחושת קוהרנטיות, בדידות ומצב רוח ויבדוק  הבדלים בין תלמידים עם ליקויי למידה וללא ליקויי למידה, תוך התייחסות לשאלת ההבדלים בין המינים. 

אוכלוסיית המחקר מנתה 57 תלמידי כיתות ח' ו-ט', מתוכם 25 בנות ו 32 בנים הלומדים  בשני בתי ספר ממרכז הארץ.

קבוצת המחקר כללה 28 נבדקים עם ליקויי למידה מהמגזר הערבי. 15 מהנבדקים עם ליקויי למידה היו בנים  ו- 13 היו בנות. תלמידי קבוצת המחקר  הם תלמידים אשר אובחנו כבעלי ליקויי למידה .קבוצת ההשוואה כללה 29 נבדקים ללא ליקויי למידה, מתוכם, 17 בנים ו- 12 בנות, הלומדים באותם בתי- ספר, באותם כיתות, ואינם תלמידים עם ליקויי למידה.

התלמידים בשתי הקבוצות הם בעלי  רקע סוציו אקונומי דומה.