שחיקת מורים בבתי הספר בעיר אום אל פחם

Abstract

שחיקה, מוגדרת כתהליך של כרסום איטי במשאביו הנפשיים של האדם, תהליך של חיכוך איטי ומצטבר כתוצאה מלחצים עמומים ובלתי מוגדרים (עציון,1983; פרידמן ולוטן,1993). תהליך זה של שחיקה אינו מזוהה בקלות והוא בניגוד למאורעות חיים דרמטים או ללחצים מתמשכים המוכרים ומזוהים בבירור.

בעקבות התהליך משתנות עמדותיו והתנהגותו של בעל המקצוע בכיוון שלילי כתוצאה מלחצים בעבודתו. כך גם נוצרת התרחקות פסיכולוגית של  העובד מעבודתו כתוצאה מלחץ יתר או מחוסר סיפוק מעבודה. Keriacou (1987) נוטה להגדיר את השחיקה כתסמונת הנובעת מלחץ מתמשך שמאפייניו הם בעיקר תשישות פיסית, רגשית והתנהגותית כמו כן ניתן לכלול, בהגדרת השחיקה גם תופעות כמו, מתח, תסכול, חרדה גבוהה של עניין ואכפתיות, תחושה המנוגדת לחלוטין לעייפות האופיינית לעבודות חד-גוניות או משעממות (אנטמן ושירום, 1987). השחיקה לעתים קרובות תוצאה של לחץ ממושך ללא מוצא, ללא תמיכה וללא חלופות (Farber,1982). דרושים תנאים נפשיים בכדי שאדם "לחוץ" יהיה "שחוק" (פרידמן ולוטן,1993).