מבט השוואתי על ההסתגלות האישית -החברתית ותפיסת התפקוד המשפחתי בקרב מתבגרים במצבי סיכון עם הפרעת קשב וריכוז בחברה הבדואית בנגב
##plugins.themes.bootstrap3.article.main##
##plugins.themes.bootstrap3.article.sidebar##
תקציר
הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה
והפסיכיאטרי ה של הילד, אשר יש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של
הילדים הלוקים בה.
בשנים האחרונות אנו עדים למתקפה ציבורית שיוצאת נגד האבחנה, נגד העלייה במספר
הילדים המאובחנים, נגד השימוש המסיבי בריטלין, נגד חברות התרופות והרופאים
שמפזרים, כביכול, את התרופות שלא מאינטרסים מקצועיים (שמע כהן, 2011) . קיימת
תחושה בציבור, שבחלקה היא נכונה, שהטיפול התרופתי לא תמיד ניתן לאחר הערכה
מדוקדקת ומקיפה המורכבת מפרמטרים רבים שאותם אדגיש בהמשך. במחקר זה אני
מקווה להפריך טענות שונות הנובעות, לפי דעתי, משיקולים זרים שאינם ממין העניין. יש
לזכור כי המפסידים הגדולים, ומי שנשאר חסר אונים, הם הילדים הסובלים. בכדי לטפל
במתבגרים במצבי סיכון בעל הפרעת קשב וריכוז שמספרם הולך וגדל, בולט הצורך לאפיין
ולתאר אותו באמצעות מחקר חלוצי אמפיר -י שיטתי. לפיכך מטרת המחקר הנוכחי לבחון
הבדלים ייחודיים בתפיסותיו של מתבגרים במצבי סיכון בעלי הפרעות קשב וריכוז
(ADHD (ביישובים המוכרים מבחינת הסתגלות חברתית, תפקוד משפחתי והתנהגות
אגרסיבית בהשוואה לתפיסות וי של מתבגרים במצבי סיכון עם הפרעות קשב וריכוז
ביישובים לא מוכרים
לצורך כך נערכו נבדקו 88 מתבגרים במצבי סיכון עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD (בגילאי
,16-18 מתוכם 44 מתבגרים במצבי סיכון עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD (הלומדים בבתי
ספר ביישובים מוכרים ו 44 מתבגרים במצבי סיכון עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD(
הלומדים בבתי ספר ביישובים הלא מוכרים.
בניתוח ממצאי המחקר עלו תמונה מצב בה תפיסת רמת התפקוד המשפחתי בקרב
מתבגרים במצבי סיכון עם הפרעת קשב וריכוז ביישובים מוכרים נמצאה גבוהה יותר
בהשוואה לזו של מתבגרים במצבי סיכון עם הפרעות קשב וריכוז ביישובים לא מוכרים,
באופיים של הקשיים בתחום הסתגלות האישית והחברתית לא נמצאו הבדלים בין שתי
הקבוצות, תפיסת התפקוד המשפחתי בקרב מתבגרים במצבי סיכון עם הפרעת קשב וריכוז
ביישובים לא מוכרים נמצאה גבוהה יותר בהשוואה לזו של מתבגרים במצבי סיכון עם
הפרעת קשב וריכוז המתגוררים ביישובי ם לא מוכרים.