אפלייתם ודחיית העסקתם של אקדמאיים ערביים עם מוגבלות פיזית: נזקים נפשיים
##plugins.themes.bootstrap3.article.main##
##plugins.themes.bootstrap3.article.sidebar##
תקציר
המחקר דן באוכלוסייה ממוקדת של "אנשים בעלי מוגבלות פיזית" שהצליחו להשיג תעודות
אקדמית בהצלחה, זאת במטרה לשפוך אור על הדרתה של אוכלוסייה זו כולל הדחתה
מהשתלבות בשוק העבודה בשל אפליה מתמשכת כנגדה. המחקר ניסה לענות על השאלה:
האם דחיית אנשים עם מוגבלות והפלייתם לאורך זמן, במציאת עבודה, גורמת לפגיעה
במצבם הנפשי?
שיטת המחקר הינה השיטה המחקר האיכותי, וכלי המחקר הוא הריאיון המובנה פנים מול
פנים. במחקר השתתפו 6 אנשים עם מוגבלות פיזית 3 נשים, 3 גברים, כולם בעלי השכלה
גבוהה. טווח הגילאים של המרואיינים גברים ונשים נע בין 25-50 . המרואיינים הם מהחברה
הערבי ת ובעלי מוגבלות פיזית. המדגם נבחר לפי גישת הנוחות.
ממצאי המחקר מעלים שאנשים בעלי מוגבלות אשר הצליחו לעבור את החסמים ולהשתלב
בשוק העבודה, הצליחו מאוד והוכיחו שהדחייה כלפי בעלי מוגבלויות, ואילו בעלי המוגבלות
אשר נכשלו במציאת עבודה חוו דחייה באופן בלתי מוצדק. כמו כן הממצאים מצביעים על
קיומן של דעות קדומות בקרב החברה הערבית (ולא רק, אלא כמשל) ביחס למוגבלויות
שונות, בין אם מסיבות מגדריות, בשל חולי נפשי, מוגבלות פיסית. אך המרכיב העיקרי של
מחקר זה מראה שדעות קדומות שמקורם בפחדים קמאיים ביחס לאנשים בעלי מוגבלויות,
אשר רווחים במגזר הערבי, יוצרים דעות קדומות חסרות שחר ביחס ליכולתם של מועמדים
לתעסוקה למרות הכשרתם האקדמית והמקצועית ויכולתם לבצע את המלאכה היטב ואף
טוב יותר מעמיתים חסרי מוגבלויות.