قدسيّة مدينة عَسقلان في أدب فضائل الشام (فلسطين / سوريا) "روايات منذ بداية الإسلام وروايات متأخرة" نظرة في بعض مصادر ومخطوطات الفترة المملوكية والفترة العثمانية

תקציר

ספרות שבחי ארץ הקודש בערבית (אלשאם: א"י, א"י וסוריה במובן הרחב, סוריה או דמשק במובן הצר), היא סוגה או ז'אנר ספרותי [שבחים כסוג כתיבה דתית ולפעמים ספרותית או לוקאל- פטריוטית של מקום קדוש או אחר], סוגה זו היתה חלק מן ההיסטריוגראפיה והספרות בימי הביניים.

נסינו במחקר הזה לבדוק קדושת עיר אשקלון לפי יצירות ערביות, בעיקר כתבי- יד שברשותנו מספריות באירופה ובאמריקה ומארצות ערב, שהוקדשו לנושא שבחי אלשאם, יצירות אלה בנויות ממסורות דתיות בעלות שורשים אסלאמיים קדומים יותר, אבל לפעמים אנו מוצאים מסורות מקומיות שהן בניגוד גמור למושגים המוסלמיים המקובלים, ואפילו הן מאוחרות, ואולי יש לנו כאן תופעה ספרותית ופולקלורית בעיצומה הנמצאת במפגש השלמה והתנגשות כאחד עם תופעות המסורות.

לגבי הביקור בעיר מטעמים דתיים, חלק קטן מן הזרם החנבלי (אבן תימייה ואחרים), הסתייגו מתופעה זה, כלומר הביקור במקומות קדושים בה,  בגלל שלא יהפכו למרכזי פולחן. וזה נקרא חיפוש אחרי טהרה [Purism]

מטרתנו במחקר היא לבדוק השתקפות ההווה, אודות העיר, כלומר זמן הכתיבה [התקופה הממלוכית והעות'מאנית] בקבצים של מסורות מהעבר ואפילו בעצם הפעולה  האיסופית, מבחינה דתית שמתייחסת לקדושת העיר ומבחינה מדינית סביב מעמדה האסטרטגי באסלאם. 

יש להעיר, שמחברי ספרות שבחי אלשאם בתקופה הממלוכית והעות'מאנית, היה כובד התעניינותם, בכתיבה על קדושת עיר ירושלים ודמשק, [فضائل بيت المقدس، فضائل دمشق שבחי ירושלים ודמשק], ולא על עיר קטנה שלא  זכתה בחיבורים שלמים.