שימוש מובנה בעזרים וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית כמודל לחונכות קוגניטיבית בלמידה בעלת הכוונה עצמית בהשכלה הגבוהה

תקציר

המחקר בוחן כיצד שימוש מובנה בעזרים וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית – צ'אטבוטים פדגוגיים וסימולטורים תרחישיים – עשוי לשמש מודל לחונכות קוגניטיבית בלמידה בעלת הכוונה עצמית בהשכלה הגבוהה. העזרים פותחו והוטמעו בקורסים כך שאינם פועלים כספקי תשובות, אלא כמנגנוני תיווך מבוססי שאלות התומכים בהובלת תהליך הלמידה על־ידי הסטודנטים עצמם. המחקר נערך בגישה איכותנית וכלל שאלון פתוח מקוון ואנונימי בקרב 27 סטודנטים בתוכנית לתואר שני המבוססת על טיפוח לומד בעל הכוונה עצמית, והנתונים נותחו באמצעות ניתוח תמות מונחה־מסגרת בהלימה למודל החונכות הקוגניטיבית. הממצאים מצביעים על חוויית שימוש שנתפסת כתומכת וזמינה ומסייעת למיקוד, הבהרה ודיוק של תוצרים אקדמיים; על תיווך קוגניטיבי המעורר עצירה, בחינה מחודשת וקבלת החלטות מושכלת; על שימוש בעזרים כתמיכה זמנית בנקודות של קושי; ועל חיזוק תהליכי ניסוח ורפלקציה לאחר מעשה. לצד תרומות אלו עלו גם חוויות של עומס ובלבול קוגניטיבי, המשקפות את מורכבות הלמידה באמצעות העזרים בהכוונה עצמית. ממצאים אלה מצביעים על דפוסים של התבססות עצמאות קוגניטיבית ואקדמית בקרב המשתתפים. ייחודיות המחקר טמונה בהצגת המשגה אמפירית לניתוח שילוב מתוכנן של בוטים וסימולטורים במסגרת חונכות קוגניטיבית בלמידה בעלת הכוונה עצמית, ולא ככלי טכנולוגי תומך־למידה כללי.