أساليب "الوصف الخلاّق" في القصّة الحداثيّة "اختناقات" الخرّاط نموذجاً

תקציר

הטקסט אצל אלח'ראט מתאפיין, בשלב האנטי מימטי של יצירתו, בדומננטיות של התיאור. בכך מפר אלח'ראט את האיזון שהיה קיים בין הנראציה והתיאור בסיפורת המסורתית.

התיאור איננו יותר תפאורה לאירועים, ואיננו מתיימר יותר להיות אשליה למציאות.

התיאור הפך בשלב זה ליעד בפני עצמו , מספר את משמעותו דרך עיצובו האמנותי. התיאור מכתר את הנראציה, מאט את התנועה ואת קצב הזמן לטובת החדירה אל חיי הנפש. התנועה עוברת פנימה והדברים המתוארים צבועים עכשיו בסובייקטיביות של המספר ועולמו הפנימי, וזה מקשה על זיהוי הדבר על ידי הקורא .

ב"תיאור היצירתי" התאפשר החייאתן של התקוות שהיו בעבר ואבדו, החלומות, האכזבות והתשוקות, כולן מובלות עכשיו להווה הסיפורי. הגיבורים של הסיפורים חיים כעת מחדש  לפי חוקים חדשים ובכך, דרך התיאור הפנטסטי, מתאפשרת גאולתם.