הקשר בין השכלת הורים, מצבם הסוציו- אקונומי ומעורבותם בבית הספר לבין הנטייה לנשירת תלמידים מבתי ספר תיכוניים מהחברה הערבית בישראל
محتوى المقالة الرئيسي
الشريط الجانبي للمقالة
الملخص
אחת מהתנהגויות הסיכון המאפיינות את בני הנוער היא נשירה מבית הספר. הנשירה
מבית הספר החלה עם פתיחת בית הספר הראשון ומאז ומתמיד הטרידה את בעלי
התפקידים הבכירים. מטרתו של המחקר הנוכחי היא לבדוק את הקשר בין השכלת
הורים, מצבם הסוציו- אקונומי ומעורבותם בבית הספר לבין הנטייה לנשירת
תלמידים מבתי ספר תיכוניים מהחברה הערבית בישראל. השערות המחקר התמקדו
בקשרים בין השכלת הורים, המצב הסוציו- אקונומי שלהם ומעורבותם בבית הספר
לבין נשירת תלמידים מבית הספר. במחקר הנוכחי השתתפו 158 תלמידי כיתות י' ו'
י"א מבית ספר תיכון ביישוב ערבי בצפון הארץ. המשתתפים הגיבו על שאלון מובנה
המורכב משלושה חלקים: שאלון דמוגרפי, שאלון נטייה לנשירה ושאלון למדידת
מעורבות ההורים על פי תפיסת התלמידים. מחקר זה הינו מחקר כמותי מתאמי, אשר
מבוסס על איסוף נתונים כמותיים מהשטח באמצעות שאלונים כמותיים. הנתונים
עברו עיבוד וניתוח סטטיסטי המאפשר הסקת מסקנות מהמדגם והכללתם
להאוכלוסייה. ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על קיומם של קשרים שליליים
מובהקים בין השכלת הורים, מצבם הסוציו- אקונומי ומעורבותם לבין נטייה לנשירת
בניהם מבית הספר התיכון. קרי, השערות המחקר השונות אוששו במלואן. מסקנת
המחקר הינה כי הנטייה לנשירתם של התלמידים הערבים מבית הספר קשורה
בשלושה גורמים מרכזיים: השכלת ההורים, מצבם הסוציו- אקונומי ומידת
מעורבותם בבית הספר. לכן, אנשי חינוך ידאגו לקחת בחשבון את שלושת הגורמים
האלה בבניית תוכניות התערבות למניעת נשירה בית ספרית של תלמידים שנמצאים
בסיכון. זאת ועוד, נראה כי הנשירה מבית הספר הינה תופעה חמורה ביותר הטומנת
בחובה השלכות הרות גורל על חיי הנושר, לא רק בטווח הקצר, אלא עוד יותר גרוע,
בזה הרחוק