בחינת הבדלים בין תלמידים מחינוך רגיל ,מחינוך מיוחד ומחינוך משולב בחברה הערבית בהיבטים חברתיים רגשיים
##plugins.themes.bootstrap3.article.main##
##plugins.themes.bootstrap3.article.sidebar##
תקציר
שתי נקודות מרכזיות נבחנו במחקר זה בקרב תלמידים ממסגרות החינוך הרגיל, החינוך המיוחד והחינוך המשולב בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים ביישובים ערבים בצפון הארץ : א. הבדלים בהיבטים החברתיים (תחושת בדידות, כשירות חברתיים וקשרי חברות) ובהיבטים הרגשיים (תחושת קוהרנטיות, יציבות רגשית וחרדת בחינות). ב. מערכת הקשרים בין ההיבטים החברתיים להיבטים הרגשיים בקרב תלמידים משלוש מסגרות הלימוד הללו. שאלות המחקר הן: א) האם ישנם הבדלים בין תלמידים מחינוך רגיל, מחינוך מיוחד ומחינוך משולב בהיבטים הרגשיים והחברתיים? ב) האם קיימים קשרים בין ההיבטים החברתיים להיבטים הרגשיים בקרב תלמידים מהחינוך הרגיל, ובקרב תלמידים עם הפרעת למידה ספציפית מהחינוך המיוחד ומהחינוך המשולב? במחקר השתתפו 229 תלמידים מהחברה הערבית בצפון הארץ: 85 מהחינוך הרגיל, 79 מהחינוך המיוחד ו- 65 מהחינוך המשולב. רוב המשתתפים הם בעלי הפרעת למידה ספציפית הלומדים בחינוך המיוחד (144 תלמידים). התלמידים התבקשו לענות על שאלונים לדיווח עצמי המעריכים את ההיבטים החברתיים הרגשיים. ממצאי המחקר מצביעים על הבדלים מובהקים בין שלוש הקבוצות של התלמידים בתחושת קוהרנטיות, בתחושת בדידות, ביציבות רגשית, בכשירות חברתית ובקשרי חברות. לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בחרדת בחינות בין התלמידים משלושת המסגרות. עוד נמצאו קשרים מובהקים בחלק מההיבטים החברתיים הרגשיים בין התלמידים משלוש מסגרות הלימוד. נוסף על כך, נמצא כי תלמידים מחינוך מיוחד נוטים יותר לפתח תחושת בדידות בהשוואה לתלמידים רגילים ולתלמידי חינוך משולב הלומדים במסגרת בית הספר. ממצאים אלה נידונו והושוו עם ממצאי הספרות המחקרית שלא היו אחידים: חלקם לא מצאו הבדלים מובהקים בין האוכלוסייה הרגילה לבין התלמידים עם הפרעות למידה ספציפיות בהיבטים חברתיים- רגשיים שונים, וחלקם מצאו.