מסוגלות טכנולוגית, יכולת מיינדפולנס ויעילות הלמידה המקוונת בקרב סטודנטים מהחברה העברית במהלך משבר Covid-19

الملخص

עם התפשטות נגיף הקורונה למידה מקוונת הפכה לאחת האופציות המרכזיות עבור לימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. עם זאת, האפקטיביות והיעילות שלה עדיין לא נחקרו באופן מספק בקרב סטודנטים מן החברה הערבית בישראל. המחקר הנוכחי, שהסתמך על שיטה כמותית, בחן את הקשרים בין מסוגלות טכנולוגית, יכולת מיינדפולנס ותפיסת יעילות הלמידה המקוונת במהלך המשבר בקרב 378 סטודנטים הלומדים בשלושה מתוך שישה מוסדות להשכלה גבוהה שנבחרו באופן אקראי. מתוכם, כ-85% סטודנטיות והשאר סטודנטים. גילם הממוצע של הסטודנטים 31.5 (ס"ת = 9.41). כ-68% מן הסטודנטים לומדים לקראת תואר שני  בחינוך ורובם המוחלט מורים, ו-32% מהם לומדים לקראת תואר ראשון במקצועות החינוך השונים. הממצאים הראו מתאם חיובי בין מסוגלות טכנולוגית לתפיסת יעילות הלמידה המקוונת. כמו כן, נמצא כי יכולת מיינדפולנס ממתנת את הקשר בין מסוגלות טכנולוגית לבין תפיסת יעילותה של למידה מקוונת. גברים דיווחו על מסוגלות טכנולוגית גבוהה יותר בהשוואה לנשים. נוסף על כך, התגלו הבדלים מובהקים בתפיסת יעילות הלמידה המקוונת בין סטודנטים לתואר ראשון לבין אלו הלומדים לתואר שני, לטובת האחרונים. מחקר זה תורם לשיח המתעצב סביב למידה מקוונת לאחר המגפה, תוך חשיפת פערים מגדריים פוטנציאליים והדגשת החשיבות של מסוגלות טכנולוגית ויכולת מיינדפולנס עבור למידה מקוונת מוצלחת. לממצאי המחקר השלכות יישומיות עבור מעצבי תוכניות לימודים, מקבלי החלטות ומוסדות אקדמיים.