חברה לילדים בחינוך ביתי
##plugins.themes.bootstrap3.article.main##
##plugins.themes.bootstrap3.article.sidebar##
תקציר
אחת ההשגות הנפוצות על חינוך ביתי היא בתחום הסוציאליזציה. מחקרים שנעשו בארץ ובעולם הצביעו על כך שילדי החינוך הביתי הם בעלי כישורים חברתיים טובים. במחקר זה נבחן את היחס לחברתיות של הילדים מתוך נקודת המבט של אימותיהם ואת השקעתך לשם כך. מממצאי המחקר עולה כי משפחות בחינוך ביתי משקיעות מאמצים רבים במציאת חברה לילדיהן, לעיתים עד כדי מעבר דירה. עם זאת, בתפיסתן של האימהות הגדרת החברתיות שונה מהמקובל, וכוללת בתוכה גם שהייה בחברת ילדים שאינם מקבוצת השווים. רקע תיאורטי
חינוך ביתי אינו תופעה חדשה בארץ ובעולם. בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מחנכים את ילדיהם בבית מתוך מודעות עצמית וכמחאה נגד הזרם המרכזי (2008 ,Gaither). תנועת החינוך הביתי, שבעבר הייתה קבוצה שולית ומבודדת בחברה, הולכת וגדלה מבחינה מספרית ומתרחבת למגזרים שונים (אדרי, 2016 ;2008 ,Apple, 2011; Gaither). בסוף המאה ה-20 מספר הילדים בישראל שהתחנכו בבית היה נמוך, ומנה כמה עשרות בודדות (דגני הלר, 2007). בשנים האחרונות התופעה מתרחבת, וניכרת עלייה ברורה במספר הילדים המתחנכים בבית. בשנת 2005 אישר משרד החינוך כ-70 בקשות לחינוך ביתי, ובשנת 2007 המספר עלה ל-168 בקשות (הכנסת, 2007). בשנת 2014 אושרו 448 בקשות לחינוך ביתי (הכנסת, 2014), ואילו בשנת 2018 מספר הילדים הלומדים בבית