Some Jacobean Drama Examined And Analyzed in Term of M. M. Bakhtin’s The Dialogic Imagination and the Notion of “ Aporia” By Jacques Derrida

תקציר

הערכה ביקורתית של הדרמה העיקובינית היתה בדרך כלל שלילית , בשל חוסר יכולתה של זו ליצור דמויות עקביות , ובשל התחושה הכללית של העדר פתרון מנקודת מבט מוסרית .

בניגוד להערכות בקורתיות כאלה הגורסות כי הדו-ערכיות הינה בבחינת פגם , אני טוען שלפי העקרונות של הביקורת הפוסט-מודרנית אפשר לראות בחוסר העקביות הזאת היבט חיוני וחיובי מבחינה דרמטית. לעניין זה , הבנתו של מיכאיל באכטין  (Mikhail Bakhtin)את כוח הדמיון "הדיאלוגי "(dialogic) והמושג של "אפוריה" (aporia)  אצל דרידה עשויים להיות לנו לעזר רב-ערך.

הכרתה של התיאוריה הביקורתית הפוסט-מודרנית בשכיחותן של האפוריה , הפארודיה הפנימית ושל התנגשות ערכים שלא באה על פתרונה בספרות הגדולה, נותנת לנו הזדמנות לשיקול ולהערכה מחודשים של מחזות אלה , תוך הסתכלות בתמלילי המשנה הנוגסים בערכם של הנושאים העיקריים המשקפים את מורכבותם המוחלטת של מצבי האדם .

לפי כך, אני גורס כי קיים הבדל חד בין השלב השייקספירי לבין הדרמה היעקובינית הלא-שייקספירית . בעוד שאת הדרמה השייקספירית יש לראות כשואפת ביסודה למרכז – תוך חיוב הכרת הסדר המוסרי והתפיסה היסודית של המונארכיה – את הדרמה היעקובינית הלא-שייקספירית, המכוונת לקהל יעד מגוון יותר, יש לראות כקרובה יותר לרומן – בעירוב מגמותיו הצנטריפוגליות הצנטריפטליות. מנקודת מבט באכטינית בקורתית, הדרמה היעקובינית מציגה מיגוון של קולות רבים ושונים והשקפות עולם המבטאות אמיתות רבות לקהל יעד מגוון. בתור כזאת , אין לדחותה כפגומה בשל ערפולה המוסרי .