مهارات إرشاد أساسية في عمل المرشد التربوي في التربية العملية

תקציר

ההדרכה הפדגוגית מוגדרת כאמצעי חשוב בתהליך הכשרת מורים, אשר מטרתה לפתח את היכולות הקוגנטיביות של הסטודנטים והכשרתם בצורה נאותה להיות מורים.

מחקרים שונים מציינים כי הכשרת מורים ופיתוח יכולתם הקוגנטיבית לחשיבה רפלקטיבית מהווה תנאי מרכזי להכשרת מורה פרופסיונאל (זילברשטיין ואחרים,1998;SHORT RINEHART 01993  ).

עבודתו של המדריך הפדגוגי מתמקדת, בין היתר, בניסיונו לעזור לסטודנטים להתקדם מהמקום שהם נמצאים בו למקום שהם חפצים להגיע(קוסטה וגרמסטון,1999).

יחסי אמון בין המדריך הפדגוגי והסטודנטים תורמים רבות להצלחת עבודת ההדרכה של המדריך הפדגוגי. ומאפשרת עזרה והנחיה יעילה לסטודנט בהתפתחותו המקצועית.

שפת ההדרכה מתאפיינת כשפה חיובית ואינה ביקורתית, שפה אובייקטיבית, מדויקת ותיאורית ואינה שיפוטית( קוסטה וגרמסטון,1999).

בכדי שהמדריך הפדגוגי יעשה את עבודתו בצורה נאותה וישיג את מטרות העבודה המעשית, הוא צריך להשתמש במיומנויות אימון והנחיה מגוונות המתאימות לסיטואציות ההנחיה אשר נמצא בהן. במאמר ניסיתי לדבר על מיומנויות אלו ועל חשיבותן להדרכה הפדגוגית ולהתפתחותו המקצועית של המדריך הפדגוגי. ניסיתי לתת דוגמאות מתוך העבודה המעשית.