التعلم الاجتماعي- رافعة للتغيير في المدارس العربية تحليل حالة case study*

תקציר

בתי הספר הם אתרי תרבות. לא רק בכך שהם מציגים בפני התלמידים את הישגיהם האינטלקטואליים, אלא גם בזיקתם לקהילה ולחברה אותה הם משרתים. בביה"ס מתרחשים תהליכים לימודיים, חברתיים וריגושיים שונים. הספרות המקצועית מצביעה על קשר בין היחסים החברתיים בכיתה ובביה"ס לבין הלמידה(שמאק ושמאק, 1978) כך שהסביבה הכיתתית והבית ספרית תורמת לעיצוב ההתנהגות של התלמידים. חלק ניכר מהלמידה מתרחש באמצעות פעילות גומלין חברתית ויחסים בין אישיים. הגישה של למידה חברתית, מדגישה את פיתוח אפיוני התנהגות של רגישות, של מעורבות, של התייחסות לזולת ושל עזרה הדדית, גישה זו אמורה לשפר את הישגי התלמידים הלימודיים והחברתיים.

הספרות המקצועית מצביעה על קשר חיובי בין תרבות ארגונית בביה"ס והתחדשותו (Yin cheong, 1993; Hargreaves, D, 1995), בתרבות הארגונית בביה"ס במערכת החינוך הערבית בישראל נמצאו מאפיינים מעכבים בהתפתחותו המקצועית של המורה (Essawi, 2000).

התמיכה האדמינסטרטיבית היא המפתח לביסוס תרבות כזו. המילים חייבות להיות מגובות במעשים. על המנהל לעודד את המורים לתת אימון, לפתח סקרנות אינטלקטואלית, לחלוק ולהעלות שאלות, להיפתח לאתגרים, לספק תמיכה הדדית וגם לבטא ספקות. דבר זה מחייב שינוי בתרבות בית הספר ובמבנה הארגוני כך שתהיה יותר אינטראקציה בין הצוותים ובין כלל המורים ובין המורים לתלמידים באווירה של פתיחות היוצרת עבודה מאתגרת ועניינית. תרבות תומכת בעקרונות הנ"ל אינה בהכרח דורשת משאבים חדשים. נדרש צוות הנהלה שיבחן את המשאבים הקיימים באור חדש ויפנה אותם למטרות חדשות.

לאור הסקירה הספרותית דלעיל, מכללת השריעה ולימודי האיסלאם להכשרת מורים בבאקה אלג'רבייה בשיתוף מנהל וצוות  המורים בבית ספר חטיבת ביניים אלביירוני בג'ת, עבדו על הכנת יוזמה על בסיס מודל למידה חברתית התנסותית.

היוזמה השיגה בזמן קצר יחסית שיפור ביחסים הבינאישיים בין הילדים לבין עצמם וביניהם לבין מוריהם, הגבירה את הפתיחות והמוטיבציה בקרב הילדים והמורים.

התוצאות האובייקטיביות, כפי שהן באו לידי ביטוי בכלי המדידה מחד גיסא, והתוצאות הסובייקטיביות, שבאו לידי ביטוי בדיווחי המורים, הילדים והמנהל,מאידך גיסא, מעוררים אופטימיות, כי ניתן ליצור מפגש משמעותי ומעניין יותר בתוך  בית הספר ובתוך חדר הכיתה.