דמותו של המורה, בעיני התלמיד במגזר הבדואי
##plugins.themes.bootstrap3.article.main##
##plugins.themes.bootstrap3.article.sidebar##
תקציר
מהניסיון האישי שלנו במערכת החינוך בעבודתנו (כפסיכולוג, וכיועצת) אנחנו טוענים שיש תלמידים שסובלים מהקשר עם המורים, וזה מתבטא באלימות גופנית ומילולית, השפלות והפרדה לא רלוונטית וזה מתחיל מבית הספר היסודי, עד לבתי ספר תיכון, מה שמדכא את התלמידים והרבה פעמים גורם לנשירה של תלמידים ותלמידות מבית הספר או לאלימות נגד תלמידים, ניכור לבית הספר ולמורים. התלמיד במגזר הבדואי תופס את דמותו של המורה כדמות מאיימת ומפחידה.
אנחנו רואים בנושא זה אבן היסוד לכל הצרכים האחרים, כי אם קיימת תקשורת תקינה דו סטרית בין מורה לתלמיד זה יביא את המורה לכך שיכבד את התלמיד, יבין אותו ואת רגשותיו, יקבל אותו ללא תנאים זה יגרום להרגשה של ביטחון עצמי אצל התלמיד ויעורר מוטיבציה אצלו.בדרך כלל התקשורת בכיתה היא חד-סטרית המורה הוא המעביר והתלמידים מקבלים. זה נושא בסיסי שיכול להיות פתיחת דרך שונה למורים לחשוב מחדש על התנהגותם כלפי תלמידים. אם התקשורת בין מורה לתלמיד תהיה יותר פתוחה ובנויה על אימפתיה, הבנה יותר מעמיקה לרגשות וליכולות של כל תלמיד זה יפתח דרך לשינוי ביחס ובקשר של מורה-תלמיד ובתפיסת התלמיד למורה. זה יכול להשפיע על תהליך הלמידה באופן חיובי . חקירת הנושא במגזר הבדואי הוא נסיון שיעוזר לנו כאנשי חינוך לבנות תוכניות לשיפור הקשר ההדדי בין המורה לתלמיד.