מה בין אלתואבע ואלזואבע של אבן שוהיד האנדלוסי לבין המחברות ה – ג' ו י"ח של יהודה אלחריזי
##plugins.themes.bootstrap3.article.main##
##plugins.themes.bootstrap3.article.sidebar##
תקציר
המקאמה הערבית, האנדלוסית, קרובה מאוד לאיגרת-רסאלה. יצירות כאלה נכתבו בדרך זו כדי להקל על הקוראים. המשוררים הספרדים לא רצו להכביד על הקוראים, כמו שהיה נהוג במזרח, ובחרו לכתוב בפרוזה מחורזת עם שילוב שירים שקולים.
הקרבה הזו בין המקאמה והאיגרת באה לבטוי בארבעה יסודות:
א.הגיבור ב.המגיד ג.העלילה ד.הסגנון.
הגיבור והמספר (המגיד)אצל יהודה אלחריזי מעוצבים בדומה לעיצובם במקאמה הערבית.
חבר הקיני מוגדר, בפי המספר, כבעל התחבולות הגדולות. המגיד מספר על מעשיו ותעלוליו ופותח את המקאמות בנאומו של הימן האזרחי
שתי הדמויות(הגיבור והמגיד)דמויות בדויות בדומה לדמויות במקאמה הערבית.הן לקוחות מן המציאות ותפקידן לשרת את המטרה שלמענה נכתבה. המקאמה היהודית באה לדון בסוגיה ביקורתית אקטואלית מחיי הגולה.
במקאמה הערבית שמרו המספרים על חיץ מסוים בין אישיותם לבין הגיבורים ונזהרו מלערבב דמותם בדמותו של הגיבור..במחברות של אלחריזי מגלים את אישיותו של המחבר דמותו של הגיבור מלאה סתירות וניגודים(כמו אצל אלחרירי).
ברסאלת אלתואבע דמות הגיבור(אבו זוהיר)דמות שאולה מעולם דמיוני מוזר, עולם השדים, השונה מעולם האנושי. דמות זו מצויה בדמיונו של המספר והמסע שלה הוא דמיוני, כמו מסע בחלומות אין פה התייחסות לזמן ולמרחב שעוברת אותה הדמות במסע הזה. המסע מתבצע ע''י כוחות על טבעיים.
השוואה בין שתי היצירות שדנתי בהן בעבודה
הדומה בין שתי היצירות:
*שתיהן מתייחסות לביקורת השירה הטובה והמליצית ולמשורר המעולה.הם קובעים את הקריטריונים לשירה טובה ולמשורר המעולה.
*בשתי היצירות המחברים מביעים את עמדתם בנושא הגניבה הספרותית.
* בשתי היצירות המחברים מחלקים את המשוררים לפי קטיגוריות.
*שניהם מנהלים מסע. במסע שלהם עוברים מהמערב(אנדלוס)אל המזרח.
*שניהם עוסקים בביקורת הספרותית-ויוצאים להגן על השירה האנדלוסית ולשבח אותה.
*שניהם מבחינה סגנונית משלבים בתי שיר,ניבים,קונטציות מקראיות ומהקוראן.
*בשתי היצירות יש במסע ציון של מקומות ריאליים ולא דמיוניים.
* במחברות ניתן לזהות יסוד עלילתי ברסאלה היסוד הזה קיים (למרות שרוב המבקרים טוענים שהיא רסאלה-איגרת).
השוני בין היצירות*המחברות של אלחריזי-פותחות בנאומו של הימן האזרחי,המגיד- ברסאלה אין פתיחה סיפורית של דמות המגיד.
*במחברות של אלחריזי דמות הגיבור מגלמת את דמותו של המחבר- ברסאלה דמות הגבור הוא השד שניתן להתייחס אליו כדמות של גיבור משום שזו היא דמות על טבעית, השוכנת בתוך דמותו של המשורר אבן שוהיד.
*במחברת של אלחריזי חשים נימה לאומית דתית,המחברת משקפת את מצב העם היהודי מבחינה תרבותית, ומעלה סוגיה המטרידה את המשורר ואת בני עמו מתוך כוונה להנציח את התרבות העברית .